אתם יכולים להשתמש בכלי לתכנון ההעברה כדי להעריך את הנתונים של הארגון ב-Microsoft Exchange Online לפני שאתם מגדירים ייבוא נתונים מתקדם ל-Google Workspace.
שלב 1: התקנת Migration Planner
לפני שמתחילים: ודאו שמותקנת במערכת גרסה 3.10 או גרסה חדשה יותר של Python.
התקנת Migration Planner ב-Windows
- עוברים אל python.org/downloads ומורידים את תוכנת ההתקנה העדכנית ביותר.
- מסמנים את התיבות tcl/tk and IDLE ו-Add Python to PATH.
כדי להחזיר את מזהי הגרסאות של Python ו-pip, מזינים את הפקודות הבאות בשורת הפקודה או באמצעות Microsoft PowerShell:
python --version
pip --version
התקנת Migration Planner ב-macOS
עוברים אל python.org/downloads ומורידים את תוכנת ההתקנה ל-macOS. אפשר גם להשתמש ב-Homebrew מאפליקציית Terminal ולהזין את הפקודה הבאה:
brew install python
אם אתם משתמשים ב-Homebrew או נתקלים בבעיות בממשק האינטרנט, כדי להתקין את ספריית Tkinter, הזינו את הפקודה הבאה:
brew install python-tk
כדי להחזיר את מזהי הגרסאות של Python ו-pip, מזינים את הפקודות הבאות בשורת הפקודה או באמצעות Microsoft PowerShell:
python3 --version
pip3 --version
מזינים את הפקודה הבאה:
pip3 install customtkinter requests pandas psutil Pillow urllib3 sortedcontainers aiohttp certifi
התקנת Migration Planner ב-Linux
כדי להתקין את Python, מזינים את הפקודה הבאה:
sudo apt-get update
sudo apt-get install python3 python3-pip
כדי להתקין את Tkinter, מזינים את הפקודה הבאה:
sudo apt-get install python3-tk
כדי להתקין יחסי תלות, מזינים את הפקודה הבאה:
pip3 install customtkinter requests pandas psutil Pillow urllib3 sortedcontainers aiohttp certifi
שלב 2: מגדירים סביבה וירטואלית (אם צריך)
אם הארגון שלכם לא מאפשר להתקין חבילות באופן גלובלי, בצעו את השלבים הבאים כדי להגדיר סביבה וירטואלית:
כדי ליצור את הסביבה, מזינים את אחת מהפקודות הבאות:
- ב-Windows, מזינים python -m venv venv.
- ב-macOS או ב-Linux, מזינים python3 -m venv venv.
כדי להפעיל את הסביבה, מזינים אחת מהפקודות הבאות:
- ב-Windows, מזינים .\venv\Scripts\activate.
- ב-macOS או ב-Linux, מזינים source venv/bin/activate.
מזינים את הפקודה הבאה:
pip3 install customtkinter requests pandas psutil Pillow urllib3 sortedcontainers aiohttp certifi
שלב 3: הגדרת Azure
כדי ליצור אפליקציית Microsoft Azure בפורטל Azure, פועלים לפי השלבים הבאים. מטעמי אבטחה, מומלץ לרשום את האפליקציה החדשה כדייר יחיד.
- נכנסים לפורטל Azure כאדמינים.
- עוברים אל Azure Services
App registrations.
- לוחצים על New Registration (רישום חדש) ומזינים שם לאפליקציה (לדוגמה, Advanced import app).
- בקטע סוגי חשבונות נתמכים, לוחצים על חשבונות בספרייה הארגונית הזו בלבד כדי ליצור אפליקציה לדייר יחיד.
- לוחצים על הרשמה.
שלב 4: נותנים הרשאות API ל-Azure
- באפליקציית Azure, בקטע Manage, לוחצים על API permissions.
- לוחצים על Add permission (הוספת הרשאה)
Microsoft APIs (ממשקי API של מיקרוסופט)
Microsoft Graph.
בקטע הרשאות לאפליקציה, בוחרים באפשרות:
- User.Read.All
- Group.Read.All
- Mail.Read
- Contacts.Read
- Calendars.Read
- MailboxFolder.Read.All
- MailboxSettings.Read
לוחצים על הוספת הרשאות.
לוחצים על Grant admin consent for (הענקת הסכמה של אדמין עבור) your organization (הארגון שלך).
שלב 5: יוצרים את סוד הלקוח
- בקטע Manage, לוחצים על Certificates & secrets
New client secret.
- מזינים תיאור, בוחרים תקופת תפוגה ולוחצים על הוספה.
- מעתיקים את ערך סוד הלקוח ושומרים אותו במקום בטוח. הערך מוצג רק פעם אחת.
שלב 6: אוספים את פרטי הכניסה של האפליקציה
חשוב: צריך לאחסן את פרטי הכניסה של האפליקציה באופן מאובטח. אם פרטי הכניסה יודלפו, האקרים יוכלו לגשת לכל הנתונים שלכם.
לוחצים על Overview ורושמים במקום בטוח את פרטי הכניסה הבאים:
- מזהה אפליקציה (לקוח)
- מזהה הספרייה (הדייר)
שלב 7: פתיחת הכלי לתכנון ההעברה (אם צריך)
אם יצרתם סביבה וירטואלית, בצעו את השלבים הבאים:
- בשורת הפקודה או באפליקציית Terminal, עוברים לתיקייה עם הסקריפט cd path/to/migration-planner.
מריצים אחד מהסקריפטים הבאים:
- ב-Windows, מזינים python migration_planner.py.
- ב-macOS או ב-Linux, מזינים python3 migration_planner.py.
שלב 8: הפעלת Migration Planner
- בחלון בחירת תוכנית העברה, בקטע בחירת עומס עבודה, בוחרים באפשרות Exchange.
- בשדה Tenant ID, מזינים את מספר המזהה הייחודי של הדייר ב-Azure.
- בשדה מזהה לקוח, מזינים את מספר המזהה הייחודי של החשבון ב-Exchange Online.
- בשדה Client Secret, מזינים את ערך סוד הלקוח של הדייר ב-Azure.
בקטע מקור, בוחרים אפשרות:
- סריקת כל המשתמשים – סריקה של כל המשתמשים ב-Exchange Online בארגון.
העלאת קובץ CSV – מעלים קובץ CSV שמכיל את רשימת המשתמשים ב-Exchange Online שרוצים לסרוק.
בקובץ ה-CSV, מוסיפים את כותרות העמודות מזהה אימייל וסוג. בעמודה מזהה אימייל, מזינים כתובת אימייל לכל משתמש או תיבת דואר קבוצתית שרוצים לסרוק. כל משתמש צריך להיות בשורה נפרדת. בעמודה סוג, מזינים משתמש או תיבת דואר קבוצתית כדי לזהות כל כתובת אימייל.
לדוגמה:
כתובת אימייל סוג [email protected] משתמש [email protected] תיבת דואר קבוצתית
(אופציונלי) כדי לבחור הגדרות ספציפיות לנתונים ולמשימות, לוחצים על הצגת הגדרות מתקדמות ובוחרים אחת מההגדרות הבאות:
בקטע הגדרות סריקה, בוחרים את סוגי הנתונים שרוצים לסרוק אצל כל המשתמשים:
- אנשי קשר
- יומנים
- אימיילים
- אימיילים מוצפנים
- ארכיונים במקום
- שיתוף אימיילים
- תיבות דואר קבוצתיות
כדי לבחור את מספר המשימות שהמתכנן מריץ בו-זמנית, משנים את המיקום של פס ההזזה Concurrency.
כדי לבחור כמה קבוצות של נתונים הכלי לתכנון סורק בו-זמנית, משנים את המיקום של פס ההזזה Parallel Batches.
כדי להפעיל את כלי התכנון להעברה, לוחצים על קבלת הערכות להעברה.
אתם יכולים לראות עדכונים על הסריקה בזמן אמת בזמן שהכלי פועל.
בסיום הסריקה, בודקים את תוכנית ההעברה, שכוללת הערכה של משך הזמן שיידרש לכלי לייבוא נתונים כדי לייבא את כל הנתונים שנסרקו בשיטה המתקדמת.
(אופציונלי) כדי לשמור את המידע מסריקה שהושלמה, לוחצים על ייצוא יומנים ועל ייצוא דוח מלא.
Google, Google Workspace וסימנים וסמלי לוגו קשורים הם סימנים מסחריים של Google LLC. כל שמות החברות והמוצרים האחרים הם סימנים מסחריים של החברות שאליהן הם משויכים.